מוח: מה אתה אומר?
לב: וואלה, לא יודע, עושה רושם שהדרך נקייה.
מוח: וזו הדרך הנכונה נכון?
לב: כן. היה שלט מקודם: הצלחה- שמאלה. פנינו שמאלה.
מוח: לא יודע למה, מרגיש לי מוזר.
לב: כן, אני מבין למה אתה מתכוון.
אני: אז להתקדם?
מוח: בזהירות.
לב: אולי יש מוקשים.
אגו: חחחח
מוח: אגו? מה קורה?
אגו: תראו אתכם, מדברים מדברים ולא רואים את מוקש הכישלון הענקי שמונח ממש כמה צעדים מכאן..:)
מוח: מוקש??????
לב: מוקש??????
מוח: נוהל מוקש! נוהל מוקש! נא לסגור מדפים, אני חוזר נוהל מוקש!
לב: רות, קיבלתי! נוהל מוקש! סוגר ונועל ומרים את החומות!!
תדמית: קיבלתי! מתבצרת בעמדה!
רגליים: רות, קיבלנו, מתקפלות.
פה: רות, קיבלתי, נועל לסתות.
נשמה: רות, קיבלתי נוהל מוקש, נעלמת מהשטח.
מוח: סגירה מתבצעת. אגו, תודה על האזהרה! בזכותך נזהרנו מהמוקש.
אגו: איזה מוקש?
לב: הענקי שנמצא לפנינו.
אגו: חחחח, סתם צחקתי, הדרך פנויה.
אני: לא מאמינה שעוד פעם הקשבנו לאגו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה