יום ראשון, 15 במאי 2016

פעם, היה לה חלק חשוב בחיי



פעם,
היה לה חלק חשוב בחיי.
היכרתי אותה הרבה שנים.
למעשה הכרתי אותה מאז שנולדתי.
היא הייתה איתי תמיד.
הבנתי אותה, והיא אותי.
מאז שנהייתי אמא היא נדחקה הצידה. הזנחתי אותה.
אני יודעת.
לא כי לא אכפת לי ממנה,
פשוט אין זמן.
איכשהו יוצא שאני נזכרת בה שנייה לפני שאני נרדמת.
מדי פעם יוצא לי לפגוש אותה.
לפעמים במקרה ולפעמים אנחנו ממש מתכננות.
אבל אז אנחנו לא כל כך יודעות מה לעשות עם עצמנו.
אני כבר לא מכירה את האשה הזאת כל כך.
כבר שכחתי מה מצחיק אותה.
כבר אין לי מושג מה מעניין אותה.
אני לא יודעת מה היא אוהבת לעשות.
אני מתגעגעת אליה.
ואני מבינה שזו דרכו של עולם.
ולכן אני משתדלת לדבר איתה גם כשאין לי זמן.
להתייחס אליה ולהכיר אותה שוב. להתעניין בה.
כי היא תמיד תהיה חלק ממני.
פעם, לפני שנהייתי אמא,

היה לי חלק חשוב בחיי.

אין תגובות:

פרסום תגובה

ארכיון הבלוג